ראשית, מה זה שכר סופרים או שכר אמנים?1
זאת אפשרות שנותן מס הכנסה עבור אמנים, בוחנים, מרצים, מעניקי שירותי משרד, דירקטורים וספורטאים (לפירוט ראו: צו מס הכנסה (קביעת סוגי שכר כהכנסה),התשכ"ז-1967)) שלא לפתוח תיק במס הכנסה כעצמאים אלא לעשות תיאום מס פשוט, להעביר אישור למשלם, וזהו. בלי להגיש דוח שנתי ובלי הצהרת הון-מינימום מפגש עם מס הכנסה. המעביד, בתורו, משלם את המע"מ של העסקה ובזאת נגמר העניין.1
טוב , לא ?1
עניין הוא שאחרי כל החגיגה מחכה בפינה המוסד לביטוח לאומי.1
כל עוד לא רשום באישור שמעביר המשלם של שכר הסופרים כי עבור הסופר/האמן/המרצה שולם ביטוח לאומי, פקידי מס הכנסה, המקבלים את האישור הנ"ל, מסווגים את שכר הסופרים/ אומנים כהכנסה מעסק. וכך הנתונים עוברים לביטוח לאומי שבתורו רושם את העובד כעצמאי ותובע ממנו תשלום.1
והנה סיפור מהימים האחרונים:1
אבי הוא איש סאונד במוסד מוזיקלי כבר שנים רבות. בכל ההופעות של האמנים, המפורסמים והמפורסמים פחות, ההופעות הגדולות וגם הקטנות, הוא זה שמכוון את עוצמת הצלילים (עד כאן ידיעותיי בתחום...). בתחילת כל שנה הוא מקבל את רשימת התאריכים שבהם יש הופעות בהם הוא עובד, בכל שנה הוא עושה תיאום מס לפי שכר אמנים.1
הכל היה ממשיך להתנהל ללא בעיות אילולא אשתו פתחה תיק כעצמאית והגישה דוח שנתי. אז ראו במס הכנסה את האישור שקיבל מהמוסד המוזיקלי עבור שכר האומנים של אבי ותייגו אותו כעצמאי. לאחר מכן סיווג אותו ביטוח לאומי כעצמאי והתחיל לשאול שאלות כמו כמה שעות בשבוע הוא עובד וזאת על מנת לקבוע לו את רמת התשלום המתאימה. כל עוד אבי ואשתו היו שכירים לא היתה שום בעיה ושום דרישה. ה"חשיפה" הגיעה אחרי פתיחת התיק כעצמאית.1
כשביררתי את העניין במס הכנסה אמרו לי כי כל עוד באישור שכר הסופרים /אומנים לא רשום שקיים תשלום לביטוח לאומי הסיווג האוטומטי הוא כעצמאי וכך היה באישור של אבי. אבל האם אבי באמת עצמאי?1
בפקודת מס הכנסה אין קביעה ברורה מהו עסק. ברבות השנים נקבעו הלכות על ידי בתי המשפט לקביעה האם העיסוק הוא עסק או לא.
האם לאבי יש עסק קבוע, שיטתי ומתמשך לסאונד?1
נבדוק לפי הכלים שברשותנו וסיפורו של אבי האם קיים פה עסק או לא:1
המוסד המוזיקלי הוא הלקוח היחיד של "העסק" של אבי. אין לו עוד לקוחות אחרים. (מבחן כמותי- על פי רוב, לבעל עסק יש מספר לקוחות).1
אבי מגיע לעבודה ללא כלים. מערכת הסאונד נמצאת במוסד המוזיקלי ונשארת שם. (מבחן הכלים- לבעל עסק יש את הכלים שלו איתם הוא עובד והוא לוקח אותם מעבודה לעבודה).1
אבי לא קובע מתי הוא יבצע את הפעילות. קובעים לו את שעות העבודה. גם נקבע לאבי מי יהיו המופיעים ואיך תתבצע ההופעה ללא אפשרות השפעה.1
לדעתי לאבי אין עסק. יש פה העסקה קבועה ונמשכת של אבי. אבי הוא לא בעל עסק אלא שכיר . עבודתו דומה לעבודה של שליח פיצה. גם השליח, כמו איש הסאונד, משובץ לפי משמרות. בזמן עבודתו הוא מקבל הוראות לאן ייסע ומה יביא, הוא משתמש בקטנוע שמחכה לו בפיצריה (וגם אם מדובר בקטנוע שלו, אין זה משנה). ההבדל ביניהם הוא ששליח הפיצה מקבל תלוש שכר ואבי לא.1
אפילו אם אבי היה נרשם כעצמאי, והיה מוציא מדי חודש חשבונית עבור ההכנסות שלו מהמוסד המוזיקלי (במקום תיאום שכר אמנים) ואף משלם לביטוח לאומי על הכנסותיו כעצמאי עדיין, במהות עבודתו, הוא שכיר ולדבר זה יכולות להיות השלכות על זכויותיו כעובד.1
אז למה אבי לא שכיר אלא עובד לפי שכר סופרים? משום שבכך חסך לעצמו המעסיק (המוסד המוזיקלי) את העסקתו כשכיר על כל המשתמע מכך (תשלום לביטוח לאומי, פתיחת קרן פנסיה לעובד, תשלום עבור חופשות והבראה וכו'). יכול להיות כי המעסיק לא עשה זאת במזיד וכי מה שהתחיל כפעילות לפרוייקט חד פעמי והפך לעבודה קבועה של שנים נשאר באותו סוג רישום עקב חוסר תשומת לב . חשוב גם להגיד כי שכר הסופרים / האומנים /המרצים נקבע כצורת העסקה המתאימה לאירועים או העסקות קצרות מועד .מתן שתי הרצאות לא הופכות אדם ל"עובד" וכך גם השתתפות בסרט, בדיקת מבחנים, תרגום או תכנות מחשבים. כל עוד הם לא עוברים מאסה קריטית שבו החד פעמי הופך לקבוע אין לסווג אותם כעובדים. (בשולי הדברים אציין את צו סיווג מעסיקים של ביטוח לאומי אשר קובע מתי מי הרשום כעצמאי במס הכנסה ייחשב כשכיר בביטוח לאומי ומתי מי שרשום כשכיר במס הכנסה ייחשב כעצמאי בביטוח לאומי וכיצד יסווג ספורטאי-צו זה משקף את מעמדם של המקבלים שכר האומנים בביטוח לאומי)1
לו לפחות היה המוסד המוזיקלי משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור שכר האמנים של אבי, היתה הכנסתו נרשמת כאילו היתה כשכיר ובכך היה נפתרת בעיית הביטוח הלאומי.1
המסקנה המתבקשת לכם הקוראים, היא כי כשההתקשרות היא לאורך זמן, עדיף להיות שכיר ולקבל תלוש שכר מאשר לתאם שכר סופרים/אומנים. אך במידה ודבר זה לא אפשרי, יש לדאוג כי שכר הסופרים יכלול תשלום של המעסיק לביטוח לאומי. 1
ובנוגע לאבי-נמשיך לעדכן.1